היחסים עם רומא בתקופת המשבר. שלטון תדמור

היחסים בין היישוב ורומא לא הורעו במידה ניכרת בתקופת המשבר : הקיסרים המשיכו במדיניותם הישנה והכירו בזכויות היהודים בתחום הדתי לאומי . רובם היו עסוקים ללא הפסקה במלחמות באויביהם הפנימיים והחיצונים , וממילא לא היו פנויים לשאלות של מדיניות פנימית . בתנאים של חוסר ביטחון כללי לא היו מעוניינים להקים להם אויבים חדשים על ידי רדיפות דתיות . אך מעטים מהם משלו זמן מספיק כדי לנהוג בעקיבות בקו מדיני אחד . בו בזמן קם אויב פנימי חדש לשלטונות האימפריום : הנצרות , שהיתה הולכת ומתפשטת' והקיסרים כיוונו נגדה את כל מרצם , שנשתייר להם לאחר הפעולות הצבאיות השונות . זכויות היהודים נשמרו בתוקפן אף בשעה של גזירות דתיות כלליות -.דיוקלטיינוס קיסר גזר כי כל האומות ינםכו ( לאלים ) חוץ מן היהודים ( ירושלמי , ע"ז ה' ד' — מ"ד ע"ד . ( יחד עם כל תושבי האימפריום סבלו היהודים מחולשתה הצבאית של רומא וממיעוט הגנתה על הגבולות . כבר שמענו שבזמן הזה הקיפו את ערי הארץ חומות ; בין אלו היתה גם טבריה , בירת היהדות הארצישראלית . כשדנו על הקמת החומות . הביעו אחדים את דעתו של רבן שמעון בן גמליאל , שבזמנו היתה עוד רומא חזקה ! הוא אמרו...  To the book