יחסם של נציבי רומא אל היהודים

מובן שהנציבים השונים ששלטו בארץ מימיו של אנטונינוס פיוס ואילך היו גם הם עוקבים אחרי הקו הכללי של הקיסרים . חניית הלגיון השני בארץ ישראל העלתה את הארץ ממילא לדרגה של פר 1 בינקיה קונםולארית . עברו הימים שבהם משלו בארץ נציבים מושחתים ושואפי בצע מסוגו של גסיוס פלוירוס , או עבדים משוחררים מסוגו של 9 ליכס . הנסיון המר הוכיח לרומאים , כי להשקטת הארץ ולהנהלתה הטובה דרושים כשרונות מנהליים ממדרגה ראשונה . לכן היו בין הנציבים שמשלו בדורות הראשונים אחרי מלחמת בר כוכבא אישים מן המצוינים ביותר שבפקידות הרומאית בדורם . בין הנציבים הראשונים היו גם כמה אנשים שבזכות מוצאם או חינוכם היו מסוגלים במיוחד לנהל את ענייני העמים המזרחיים . כך למשל היה פובליוס קאלפורניוס אטיליאנוס , הקונסול הרגיל בשנת 135 ונציב ארץ ישראל בשנת , 139 בן למשפחת כוהנים סוריים . המושל בראשית ימי ממלכתו של מארקוס אברליוס היה גאיוס יוליוס סוורוס . הוא שירת כקצין הלגיון הרביעי בשנת 132 בסוריה . בזמן הזה מילא אביו את מקום הנציב בארץ זו , לאהר שהנציב עצמו יצא עם צבאו לארץ ישראל בקשר למרד בר כוכבא . יוליוס סוורוס הבן שירת אחר כך כשופט ברו...  To the book