זהם (בסוף פסוק זהם).

— בנו של רחבעם ממחלת אשתו ( דה"ב יא'יט . ( בשבעים . Zoom : V . Zalnfi : A ; Poottaju : B מצורות השם הסתומות שבשבעים , נראה כאילו היתה לעיני המתרגמים גרסה שונה מנוסח המסורה נות מסביר זהם כשם גנאי מלשון זהמה , ואין פירושו מסתבר . NOTH , IPN , 241 ; RYCKMANS 1 , 408 ש " ל  To the book