|
|
—השם זבול בא במקרא בארבעה צירופים : א ) בדברי שלמה בשעת חנוכת הבית : בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים ( מל"א ח , יג , והשווה דה"ב ו , ב — . ( ב ) ביש' םג'טו : הבט משמים וראה מזבל קדשו ותפארתך . — ג ) בחב' ג , יא : שמש ירח עמד זבלה . — ד ) בתה' מט'טו : כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבוקר וצירם ( קרי וצורם ) לבלות שאול מזבל לו . התרגומים העתיקים פירשו את השם זבול שבשלושת הצירופים הראשונים כלשון מעון , 1 בית ! וכן ת"י גם בתה' ( בית מדור . ( שאר התרגומים העתיקים תרגמוהו בתה' כלשון כבוד ( בשבעים : n ? Mia : gloria : v בפש' ; תושבחתא , ( אבל אין להנחותיהם יסוד ממשי . השורש זבל בא בשאר השפות השמיות בשתי הוראות : א ) נשא ( ערבית , אכדית , ( ומכאן זבל האוגריתי במש מעות נשיא ( ע"ע זבולון ) ן ב ) זבל ( ערבית , ארמית , עברית תלמודית . ( ולפי זה מותר לשער שבצירוף א הוא משמש כלשון נשיא , שליט ( או נשיאות , שלטון , בדומה לשם מלך האוגריתי המשמש גם בלשון מלכות ) , בצירופים ב ג מקום רם ונישא ( אולברייט ;( ואילו בצירוף ד יש לנקד מזבל כלומר מקום הזבל , ששם גדולי הארץ נהפכים לדומן ( טור ...
To the book |
|
|