זבוב.

—שם כולל ל ur \ , Brachycera מיני שרץ העוף ( חרוקים ) קצרי המחושים ובעלי שתי כנפיים מפותחות ושתיים מנוונות ו פיהם עשוי כחדק , הערוך ללקיקה או למציצה ו זחליהם רימה נטולת רגליים , והם מתפתחים בזבל , בחמרים מרקיבים ובפגרים * או כטפילים על גבי בעלי חיים אחרים . במקרא בא הזבוב פעמיים מפורש בשמו ( יש' ז , יח ! קה' י , א ) ו גם רימה ותולעה שבמקרא כוונתם על פי רוב לזחלי הזבובים . באכדית שם הזבוב הוא zumbu או , zubbu ונלווים אליו שמות מתארים שונים , הכל לפי מין הזבוב . בתנאי תברואה פרימיטיביים עלולים מיני זבובים להשריץ המוני המונים עד שהם נעשים פגע רע לבני האדם . מטעם זה הושאל הזבוב בס' ישעיה ( ז , יח ) כסמל לחילות האויב , שיבואו וימלאו את כל הארץ בהמוניהם , וכן ת"י : דסגיאין כדבוביא . דימוי זה אתה מוצא גם בעלילת גילגמש ( לוח יא , שו' 130 ואילך ) וגם אצל הומירוס ( איליאס ב , . ( 473—469 בזבובי מוות שבס' קהלת מרומז על זבובים העולים משיירים רקובים , והם עשרים להבאיש ולהביע = ) להתסיס ) שמן רוקח . בתל עג'ול , בשכבה של תקופת הברונזה המאוחרת , נמצא מין תכשיט או קמיע מזהב , המורכב משני זבובים וכעין ...  To the book