הלולים.

— בשופ' ט'כז , באה מלה זו ככינוי לחגיגת בציר כנענית המלווה שתיית יין ושכרות . ואילו בוי' יט'כד' משמשת המלה לשון קדושה בעבודת אלהים בישראל' והיינו נטע רבעי , כלומר פרי מטע בשנתו הרביעית , מכונה "קודש הלולים לה '" ואפשר לאכלו רק במסיבות ' חגיגיות ( לפי ההלכה המאוחרת אוכלים אותו הבעלים שעלו לרגל בירושלים כמעשר שני . ( בוודאי טעמה של מלה זו תלוי בשימושו של הפועל הלל בתיאור שמחת הבציר ביש' סב'ט : כי מאספיו יאכלוהו והללו את ה' וגו' ( וע"ע תהלים . ( בכתבי אוגרית , 11 D ) שוי ( 27-26 חתונת ירח ונכל' שו' ( 40 , 15 ' 6 נזכרות בנות הלל' העורכות את השמחה בבית דנאל בשעת הולדת בנו ! והשווה גם הילולא בארמית' שפירושה חתונה ( וע"ע חתנה . ( הנוסח השומרוני גורס בוי' יט'כד' חלולים ( בחי"ת - ( לפי גרסה זו נגזרת המלה מהפועל חלל במשמעותו המיוחדת של בציר ראשון , שהוא בא בדב' כח , ל , ו יר' לא'ה . וראוי להעיר על דמיון הנאמר על הלולים—חלולים אלו למה שכתוב על נח בבר' ט , כ : ויחל נח איש האדמה ויטע כרםהגרסה חלולים ידועה היתד . גם לתנאים , ומהם שגרסו כך  To the book