|
|
— קריאת דורכי היין ( יש' טז'ט י : כי על קיצר ועל קצירך הידד נפל וגו' ' ובכרמים לא ירונן לא ירועע , יין ביקבים לא ידרוך הדורך , הידד השבתי ! יר' מח'לב לג : על קיצך ועל בצירר שודד נפל וגו , ' ויין מיקבים השבתי , לא ידרוך הידד , הידד לא הידד ) וגם בתיאור מפלת בבל ביר' נא'יד : כי אם מלאתיןי אדם כילק וענו עליך הידד . וכן נאמר ביר' כה , ל , על האלהים : ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו , הידד כדורכים יענה אל כל יושבי הארץ . מלת קריאה זו' שיש לגזרה , בדומה לשם הד , מן הפועל הדד , בערבית , . ' " ? גער ושאג , מקורה כנראה בחיקוי קול שאגת הרעם בגשם , שנחשבה בדריכת יקב או גת על ידי האל שבענן . וכן נקרא הרעם , כדמות אלהית , בשם הד בפי האו גריתים , הדד בפי עמי ארם , אד , אדד באכדית . וכנראה כדמיון למעשי האל , ובתקווה לעורר את האל , הדורך את גתו בשמים , לתת את עזרתו ושפעו לדורכי היקב שבאדמה , נולדה קריאת הידד בפולחן הבציר . פירושים ומילונים ; TORCZVNER , Bundeslade ' , 76 נה"ט
To the book |
|
|