הגיון (חשיבה).

—זרד החשיבה של אנשי המקרא מתמצעת ביןדרך החשיבה של העמים הקרובים לטבע , הקושרת את פעולת השכל קשר של קיים בפעולת החושים , הרגש והרצון' ובין דרד הרציונאליזם , המניחה לעבודה ה מדעית המיתודית חירות גמורה וחולקת לה יתרון על שאר דרכי ההכרה . דבר זה אנו רואים : ןא ] ביצירת המושגים ובתיאורם- אמנם כבר יצרה הלשון המקראית כמה וכמה מונחים מופשטים ! אבל לא נמצאו במקרא המושגים המופשטים של קדושה' תשובה וחסידות' אף על פי שנצטוו בני ישראל על מעשים המביאים לידי מידות אלו . השם אמת אינו משמש אלא לעתים רחוקות במשמעותו המופשטת הרגילה אצלנו ! השם חכמה מורה בעיקר על כשרון מעשי , והפועל למד על כל אימון והתר גלות ( וע"ע אהבה ו יראה : על ההוראה המעשית של הלשונות הללו !( שמות כגון אמונה ( ע"ע ' ( מופת' ושם הפועל הוכיח , לא קיבלו את הוראתם המופשטת אלא בזמן שאחר המקרא . כנגד זה גדול מאוד בלשון המקרא הצורך לתאר על ידי תיאור מוחשי מושגים כלליים ( כגון ירי יט 1 כח , מג'ט ואילך , ( ועוד יותר עניינים מופשטים' כגון ביש' א'טו : ידיכם דמים מלאו , כאילו כפות הידיים' הפרושות לתפילה , מלוכלכות בדם נקיים , ועל כן אין התפילה ...  To the book