|
|
—המלה הבל , שעיקר פירושה הבל הפה , משמשת במקרא' בייחוד במגילת קהלת , אבל גם בדברי הנביאים ( יש' ל'ז 1 נז'יג 1 ירי ב'ה ו י ' ח ! יד'כב ; ועוד ) ובספר תהלים ( לט , ו , ז , יב ו סב , י , ועוד , ( ככינוי לדבר שאין בו ממש ואין תועלת ממנו . יש מן הפרשנים הסבורים שמושג זה שאול מן הפילוסופיה היוונית . (/ uavla ) לאמיתו של דבר מושרש הוא במחשבת המקרא , וגם במגילת קהלת אין כוונתו ביקורת ההכרה , אלא שלילת התועלת והיעילות שבמעשה האדם , ככל כיוונה של המגילה הזאת . לדעת טור םיני אפשר שגם הלשונות הוללות , מהולל , שמגילה זו מרבה להשתמש בהם' עיקרם הבלל' כאותה התפתחות היגויית ( פונטית ) שהולידה כוכב מן כבכב ! ובסורית רורב' במקום רברב , וכדומה . ובמשמעות קרובה לשם הבל משמש הפועל הבל הבא בבניינים קל והפעיל בספרים אחרים במקרא ( מל"ב יז'טו ; ירי ב'ה ז כג'טז ; תהי םב'יא ; איוב כז , יב . ( פירושים ומילונים ; טור םיני לו"ס ב 396 , ואילך נה"ט '
To the book |
|
|