|
|
— לשון דרך ארץ בשימושה הנוהג בעברית המאוחרת , כלומר מנהגים נאים ומוסכמים במשא ומתן עם הבריות ועסקי עולם ופרנסה מתוקנים' אינה באה במקרא . הדיבור כדרך כל הארץ ( בר' יט'לא , ( פירושו מנהג כל הארץ' או טבע הבריות . בכמה מקראות עניינה של המלה "דרך" אורח חייו של אדם , אבל אין בה משום הערכה אם טובים מעשי האדם באורח חייו ואם רעים הם ( עיין דרך משל : בר' ו'יב ו שמ"א יב'כג 'nn t קא , ב ! מש' יב , טו . ( החכמה מלמדת את האדם ללכת במעשיו ומנהגיו בדרך הטובה והנאה , היא דרך ארץ מתוקנת לבריות ( ע"ע חכמה . ( ומכאן השתלשל המושג דרך ארץ דווקא לדרך הטובה , המקובלת על האנשים- מושג זה כולל מצוות ומעשים שאינם בתוך הצווים , החוקים והמשפטים' שנאמרו בתורה . כל אורח חייו של האדם מוגדר במושגי דרך ארץ ונימוסים , וכל מעשה' גדול או קטן' יש לו חשיבות מבחינת הת נהגותו המוסרית של האדם , כגון דרכי הפרנסה הישרה והטובה ( והיא לעסוק במלאכת כפיים , עבודת אדמה ומרעה צאן 1 מש' ז'ד ; יניא ; כז'כג כו , ( דברים שבין אדם לחברו' בין איש לאשתו' נקיות הלשון ושיחה נאה' ועוד כיוצא באלה . המקרא מקפיד הקפדה יתרה על כבוד הבריות' אין הוא ...
To the book |
|
|