דרך, דרכים.

— דרך במקרא מקום המיועד למעבר להולכים ברגל או ברכב . המושג המקופל בשם כללי הוא' ומשמשים בו במושג זה עוד כמה לשונות מקבילים' שקצתם יש בהם ייחוד הגדרה' כגון מסילה ( דרך סלולה ' ( מעגל או מעגלה ( דרך למרכבות ' ( אך ח , נתיב או נתיבה , וגם שביל או משעול שהיא דרך צרה לצ רכי אנשי ' מקום מסוים בלבד וחשיבותה מועטת לתחבורה כלל-ארצית . [ א ] הדרכים הקדומות ואפיין . ראשיתן של דרכים קבועות בארץ עם ראשית ההתיישבות הקבועה . בתה' קז , ד , ז , מבדיל המחבר בין מדבר הישימון ודרך ישרה ללכת בה אל עיר מושב . הדרכים הקדומות היו שבילים בהרים וארחות במישור' כאותם נתיבים בלתי סלולים המחברים היום כפר ערבי אחד למשנהו והמשמשים להולכי רגל ולרוכבים ו בעגלות לא השתמשו אלא להובלת משאות גדולים וכבדים ( ארון הברית' שמ"ב ו'ג . ( התקנתן של דרכים אלה היתד . נעשית בלא טורח מרובה . די היה להרחיק את האבנים ה  To the book