דנאל.

— כתוב ביה' יד'יג יד : בן אדם , ארץ כי תחטא לי למעול מעל , ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה לחם , והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה . והיו שלושת האנשים האלה בתוכה נח דנאל ואיוב , המה בצדקתם ינצלו נפשם , נאום אדני ה . ' ואחר כך ממשיך הנביא ואומר בשם ה , ' כדוגמת מה שאמר על הרעב , גם על כל אחד משאר השפטים הנוראים של שופט כל הארץ : חיה רעה , חרב , ודבר . אילו יימצאו בארץ הנידונה לאחד משפטים אלה שלושת האנשים האמורים , הם יוכלו להציל את נפשם בלבד , אבל לא יצילו את שאר התושבים , ואפילו את בניהם ובנותיהם שלהם לא יצילו מן הפורענות , שנדונו בה בגלל רשעתם . בשני הענ שים , של חיה רעה ושל חרב ( פס'טז ו יח ) נאמר סתם שלושת האנשים האלה ! ואילו בעונש הדבר , שוב נזכרים נח דנאל ואיוב כמו שנזכרו בתחילתה של נבואה זו , בעונש הרעב . דנאל זה , ששמו נזכר כאן עם נח ואיוב , כאיש מופת לעולם בצדקתו , בוודאי היה דמות מפורסמת במסורת הקדומה וידו עה יפה לקהל שומעיו של הנביא , ולאו דווקא דמות השייכת ליהדות גרידא , אלא לאנושות בולה , כנח וכאיוב . לפיכך קשה לזהותה עם דמותו של דניאל היהודי , שעלילותיו מסופרות בס' דניא...  To the book