דיה.

— עוף טמא , דורס ( דב' יהיג . ( בשבעים : , Ixuv jmilvus . V בתרגומים הארמיים : דיתא . הריבוי דיות שביש' להטו , מתורגם בשבעים fkacpoi כלומר איילות . וכנראה היתד . לפני המתרגם נוסחה שונה מנוסחת המסורה . בתלמוד באה גם הצורה דיו ( ב"מ כד , ב ) ו והשווה עוד חולין סג , א : החסידה זו דיה לבנה ... האנפה זו דיה רגזנית . רם"ג : חדא ( י (' - על חילופי השמות איה , דאה , דיה , ראה בתרגומים ובמפרשים וגם בספרות המקצועית , ע"ע איה , דאה . בימינו מכנים הכל בשם דיה את ה , Milvus סוג עופות דורסי יומם , . Fakoniformes הניכרים בסימנים אלה : שורשכף קצר . אצבעות קצרות , כנפיים ארוכות , ובעיקר זנב קדוד ( נוצותיו האמצעיות קצרות מן הצדדיות והוא דומה בשל הקידוד שב אמצע לזנב הדג . ( בארץ מצויות בעיקר הדיות השחורות tt . Milvus migrans 1 , שדוגרות ומקננות בארץ : יציבות או יוצאות בתחילת החורף לאפריקה > ויש שהן באות מאירופה ומבלות כאן את ימי החורף בלבד . הדיה האדומה milvus Milvus גם היא מצויה בארץ בימי החורף , אולם פחות בהרבה מן הדיה השחורה , הקטנה ממנה . מזונן הוא טרף חי : עכברים . עופות קטנים , זוחלים , דגים ...  To the book