דוד, דודה.

— עיקר משמעותו של שם זד , אדם הקשור קשרי חיבה לחברו' ומכאן יצא לשמש במשמ עות המיוחדת של שאר בשר , ובייחוד שבייחוד אחי האב' שחשיבותו במבנה המשפחה האגנאטית פטריארכלית מרובה לאין שיעור משל אחי האם . כנראה היה הדוד חייב להשגיח על טובת בני אחיו המת' והיא גם חובתו של בן הדוד בשעה שיש צורד בדבר . דרד משל , איש שנמכר לגר תושב או לעקר משפחת גר נאמר בו ( וי' כה'מט : ( או דודו או בן דודו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו . ואין צורך לומר , שהקרוב האמור בעניין גאולת השדה ( שם , פס' כד . • וע"ע . ( יש במשמעותו גם הדוד וגם בן הדוד . על חובתו של בן הדוד לגאול את שדהו של בן דודו מעיד מעשה קניית השדה של חנמאל בידי ירמיה הנביא בן דודו ( ירי לב . ( ועל חובתו הכללית של בן הדוד להשגיח על טובת בני דודו אנו למדים ממעשה מרדכי , שהיה אומן את הדסה היא אסתר בת דודו' ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת ( אם' ב , ז . ( ואולי יש למצוא רמז לחובת הדוד לטפל בקבורת בני האח בעמי ו \ ( ונשאו דודו ומסרפו ) ו ולחובת בן הדוד — במישאל ואלצפן הלויים בני עוזיאל דוד אהרן , שבמצוות משה טיפלו בגוויותיהם של נדב ואביהוא בני אהרן שמ...  To the book