דגל.

— השם דגל במקרא עניינו בדרך כלל פלוגה גדולה מפלוגות הצבא ( במי פרקים א ב ; י . ( אף קרוי כך מחנה של קבוצת שבטים משבטי בני ישראל במסעותיהם במדבר , שאחד השבטים עומד בראשו , כגון : דגל מחנה יהודה לצבאותם , וכיוצא בזה ( שם' שם . ( וכן שימושו של השם דגל בארמית של תעודות יב , שנאמר שם על אנשי צבא ששייכים הם לדגל מסוים , ובמגילת בני אור ובני חושך . מן המגילות שנמצאו במדבר יהודה , משמעותו חטיבה היו צאת לקרב . אף חז"ל אומרים : אין דגלים אלא צבאות ( שמ"ר קיג'ב . ( ובוודאי קרוב לכך השם הערבי ;) - ?> שמשמעותו פלוגה גדולה , שיירה של אנשים הרבה . ונוטה מאלה שימושו של השם דגל בשה"ש ב'ד' ששם הרעיה אומרת על דודה : הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה ו נוסחתו של פסוק זה אינה ברורה וחז"ל השתדלו לפרשו בדרך אל תקרי ( ע"ע . ( אף לא ברור יחסו של השם דגל אל גזירות אחרות משורש דגל הבאות במקרא , ואל הוראתו של שורש זה באכדית . במקורות שלאחר המקרא יצא השם דגל לשמש במשמעות מטלית של אריג הנתלית על נס לאות . והיום שימוש זר . עיקר , אף על פי שגם השימוש הקדום לא בטל .  To the book