דג, דגה.

—יישם דגים נתייחד במדע הזואולוגיה למחלקה הפרימיטיבית בבעלי החוליות , ( Pisces ) החיים במים ונושמים בזימים . ואילו במקרא משמש השם דג , דגה , דגים לעתים כשם כולל לכל בעלי החיים אשר במים ( בר' א , כו , ועוד . אבן עזרא : והדגה — שם כולל לכל שורץ במים [ שמ' ז , יח , ([ שבכתובים אחרים הם נקראים כל נפש החיה הרומשת במים ( וי' יא'מו , ( או ( ישרצו המים ) שרץ נפש חיה ( בר' א , כ . ( תמוה הדבר שבמקרא כולו לא הובא אף שם אחד ממיני הדגים וסוגיהם , בה בשעה שהלשון היוונית שופעת מאות שמות של דגים . החוקרים ביקשו להסביר את הדבר בטעמים מטעמים שונים , אבל אין ההסברים הללו עומדים בפני הביקורת . והרי אחדים מהם : א ) חוקי התורה על בעלי החיים האסורים באכילה ניתנו לבני ישראל בשעה שעדיין היו נודדים במדבר , הרחק מנחלים וימים- אבל בני ישראל זכרו במדבר את הדגה אשר אכלו במצרים ( במ' יא'ה , ( העשירה מאוד בדגים ( הדגה אשר ביאור — שמ' ז , יח ; יח' כט'ד . ( ב ) מדרך המחשבה של עמי המזרח שהיא מוצאת את ביטויה בהכללות , בלא לעמוד על פרטים ודקדוקים . אבל מלאכת המשכן , ציוני הגבולות , רשימת העופות הטמאים , תיאור מעשה המרכבה ...  To the book