דב, דוב.

—הגדול והמפותח בסדרת הטורפים , אוכלי בשר ;( Carnivora ) אכן הדוב הלבן בלבד ניזון בעיקר מטרף החי , ואילו שאר מיני הדובים , ובהם גם הדוב החום , ( Ursus arctos ) המצוי באירופה' אסיה ואפריקה הצפונית' עיקר פרנסתם על הצמחים : פירות' שרשים , פקועות וגם דבש דבורים' חרקים ונבלות . ניביו החדים עיקר שימושם ככלי זין , ופגיעתם מסוכנת . מתוך סיפורי המעשים והדימויים המרובים שבמקרא נראה שהדוב היה מצוי למדי בתקופת המקרא בכל חלקי ארץ ישראל , ונחשב לחיה אכזרית וטורפת , שפגיעתה רעה : ו מרובה ביותר היתה אימתו של דוב שכול , שמ"ב יז , ח % הו' יג , ח , מש' יז , יב . משנכרתו היערות בארץ היה מתמעט והולך , בתחילת מאה זו עדיין היו בצפון הארץ פרטים בודדים של הדוב הסורי , Ursus arctos syriacus אבל גם הם נכחדו כולם , וספק אם שרדו מהם בלבנון ובמול הלבנון . לעומת זאת עדיין מצוי הדוב הסורי בפרס ובתורכיה . דויד הצעיר מספר על עצמו' שבהיותו רועה את צאן אביו היכה דוב שנשא שה מן העדר ( שמ"א יז'לד לז . ( וידוע הסיפור על שתי הדובים שביקעו את הילדים אשר לעגו לאלישע הנביא ( מל"א ב'כג כד , ועי' סוטה מז'א . ( על פשרו של סמל הדוב...  To the book