גת, גת פלשתים.

—מקום מושבו של אחד מחמשת סרני הפלשתים ( יהו' יג'ג . ( לפי מסורת שנשתמרה ביהו' יא , כב , לא נותר ענקים בארץ בני ישראל , רק בעזה' בגת ובאשדוד נשארו ; ומשלימה אותה הידיעה כי גלית הגתי היה נחשב על ילידי הרפא [ ים ] ( שמ"ב כא , יט כן דה"א כ , ד ח . ( עלייתה של גת לגדולה היתה כנראה בסוף המאה הי"א' בימיו של אכיש מלך גת , שעמד ככל הנראה בראש בתת הסרנים במלחמתם נגד שאול ! ואליו ברח דויד עם גדודו מפני שאול' וקיבל מידו את מצודת הגבול ציקלג ( ע"ע ) למקום מושב לו , ועל ידי כך הבטיח אכיש את ההגנה על תחום שלטונו מצד הנגב . דויד היה נתון למרותו של אכיש עד שהעתיק את מושבו לחברון , ואולי גם לאחר מכן , עד שמלך על כל ישראל . כאשר התחזק דויד על כסאו וכבש את ירושלים , התחילה פרשת מלחמותיו עם הפלשתים בכלל ועם הגתים בפרט' שעליהן נשתמרו ידיעות סתומות במקרא ( שמ"ב כא . כ ; דה"א כ , ו . ( לפי אחד המקראות ( דה"א יח'א ) לקח דויד את גת ובנותיה מיד פלשתים . אבל במקרא מקביל ( שמ"ב ח , א ) הגרסה היא מתג האמה ( ע"ע ) במקום גת . במל"א ב'לט מ , נאמר שבימי שלמה ברחו משמעי בן גרא שני עבדים , והוא הלך לגת לבקשם מאכיש מלך ג...  To the book