גן, גנה, גנה.

— מקום מטעי ירק ( דב' יא'י ! מל"א כא , ב ' ( עצי מאכל ועצי נוי- רגילים לבאר שם זה' המשמש באותה משמעות ובצורות הזכר והנקבה גם בשאר שפות שמיות' כמקום מוגן בגדר . כמו . *?// . TK- , hortus וכדומה בכמה לשונות . אבל כתובים כגון גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום ( שה"ש ד , יב ' ( שגרסתו מקוימת על ידי ההקבלה באיוב ח'טז ואילך ( רטוב הוא לפני שמש ועל גנתו יונקתו תצא' על גל שרשיו יסובכו . ( מעין גנים באר מים חיים ( שה"ש ד'טו ' ( מעידים על שימושו של אותו השם במש מעות מעיין' מקום מים 1 ואפשר שזו עיקר הוראתו . למושג זה מכוונים גם הלשונות גן תה ( יש' נח'יא ו יר' לא'יב , ( וגנה אשר מים . אין לה ( יש' א , ל , ( שסופה שתחרב . ובהקבלה לנ חל' במשמעות פלג מים הנטוי מן הנהר ( השווה מש' כא , א , ( בא השם גנה גם בבמ' כד , ו ( כנחלים נטיו כגנות עלי נהר . ( ובאוגריתית בא השם גן בהקבלה לעמק : כגן אפלב' כעמק ותלת במת . במקרא ובספרות העברית המקורית שלאחר המקרא נופלת לשון גן , גנה רק על בית שלחים . הסמוך לבית או לכפר ( השווה עיר' כג , ב . ( סמיכות זו משתמעת גם מפרשת נבות היזרעאלי ( מל"א כא , א ב , ( וגם מכתובי...  To the book