גלות אשור.

—השיטה של הגליית המונים מבני העמים המנוצחים' כדי למנוע את העמים הללו מהתמרדות , הונהגה כתכנית של מדיניות נרחבת בימי תגלת פלאםר השלישי במחציתה השנייה של המאה השמינית , והיא ' נמשכה בימי מלכי אשור שבאו אחריו , וממלכת בבל החדשה . יורשתה של האימפריה האשורית' החזיקה בה אף היא ( ע"ע גלותו גלות בבל . ( על ידי שעקרו את האוכלוסים מאדמת מולדתם ופיזרו את שכבותיה העליונות של האומה המנוצחת בקרב עמים אחרים , והושיבו במקומם בני עמים נכרים , התכוונו האשורים לשבור את רוח ההתנגדות של העמים המורדים . וליטול מהם את האפשרות לתקומה לאומית ( השווה מל"ב יח , לא לב . ( כך היה גם גורלה של ממלכת ישראל : עשרות אלפים מנכבדי תושביה הופצו בפחוות האשוריות המרוחקות , ובמקומם הובאו לארץ שומרון גלים גלים של אנשים נכרים ממקומות שונים . לראשונה הוגלו מבני עשרת השבטים בשעה שעלה תגלת פלאםר על סוריה ועל ארץ ישראל בימי פקח בן רמליהו , שנצטרף למרד נגד אשור בראשות מלך ארם דמשק . תאריכו המדויק של מאורע זה , וכן כל עניינה של פרשת מסעו הצבאי של מלך אשור , אינם נהירים לנו למדי , מחמת ליקויים במקו רות האבהיים והמקראיים . כנראה פלש ...  To the book