|
|
— המעיין של ירושלים העתיקה , והוא נקרא בשם זה מן השורש גיח , שפירושו נבע , כלומר המעיין המגיח ( עי י איוב מ'כג . ( במקרא נזכר גיחון לראשונה בסיפור המלכתו של שלמה ( מל"א א , לג , לח , מה . ( כשאסף אדוניהו את מצדדיו ליד עין רוגל , כדי שימליכוהו שמשלח דויד את צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן יהוידע עם חיל המשמר , הכרתי והפלתי , אל גיחון , אשר מחוץ לחומות ירושלים , ושם משחו את שלמה למלך . כשהיה סנחריב מלך אשור עומד לצור על העיר , שקד חזקיהו מלך יהודה לשמור את מי המעיין , וסתם את מוצא מימי גיחון העליון ויישרם למטה מערבה לעיר דויד אל ברכת השילוח ( דה"ב לב'ל , וע"ע שלח . ( מנשה מלך יהודה חיזק את החומה מערבה לגיחון ( דה"ב לג , יד , ( כלומר המעיין הוסיף להיות גם אז מחוץ לעיר ירושליםבתיאור בניין חומת מנשה נזכר גם הנחל ( הוא נחל קדרון ) והעופל שבקרבת הגיחון . קרבה זו מחייבת את זיהויו של גיחון עם המעיין הנקרא היום אם א ךרג , ' שבמורדו המערבי של נחל קדרון . זיהוי זה נתאשר על ידי גילוי נקבת השלוח והכתובת אשר בה , המכוונת עם הנאמר בכתוב על מפעלו של חזקיהו . מעיין זה סייע להתפתחות היישוב בירושלים בתקופת...
To the book |
|
|