גוים.

— בשני מקומות במקרא בא הדיבור הסתום מלך גויים : א ) בבר' יד , א , ט , בסיפור על מסעם של מלכי המזרח , נזכר תדעל מלך גוים . על תדעל' שהוא כנראה השם תדח'לי , ונתכנו בו כמה מלכים חתיים , ע"ע . המלה גוים , הבאה כאן בסתם , כנגד שמותיהם של שאר המלכים הנזכרים שם ששם ממלכתם נתפרש בצדם ( הפירוש של השם גויים כשמם המיוחד של הגותים אינו אלא השערה רחוקה , ( הוצעו לה כמה פירושים : יש אומרים שהיא באה במקום שם קדום שלא היה מובן עוד למחברו של הסיפור % ולדעת אחרים היא באה לציין בדרך לא ברורה עם רחוק ובלתי ידוע ( מעין הביטוי umman manda שבתעודות האכדיות . ( נראה יותר , שבכוונה השתמש הכתוב בדיבור הסתמי גוים החוזר אל הכתוב בבר' י , ה . שם נאמר שנפרדו מבני יפת איי הגוים בארצותם איש ללשונו למשפחותם בגויהם , ולשון הכתוב מראה בעליל שכוונתו לכלול בשם הסתמי גוים עמים מעמים שונים . עם אותם הגוים נמנה כנראה גם המלך תדעל ( ע"ע . ( ב ) ביהו' יב , כג' נזכר מלך גוים לגלגל בתוך שלשים ואחד המלכים שהיכה אותם יהושע . כוונת הפסוק אינה מובנת , ונראים הדברים שצריך להיות גליל במקום גלגל , בהתאם לגרסת השבעים וע"ע גוי ; גליל , ג...  To the book