— יחידה אתנית גדולה , כגון כלל צאצאיו של אברהם ( בר' יז , ד . ה ) או בהשאלה לצאצאיו של אפרים , הנקראים מלוא הגוים ( שם מח , יט . ( עתים מכונה בשם גוי כלל תושביה של ממלכה אחת , ולפיכך באות במקראות רבים המלים גוי ומלכים ( למשל יר' נ'מא ) או גוי וממלכה ( למשל יר' כט , יח ) בהקבלה זו לזו . אבל הכינוי גוי נאמר על עם ישראל גם קודם שכבש את ארצו ויסד את המלוכה ( דב' כו'ה . ( לפעמים כוונת השם גוי לאנשי המלחמה ( יהו ה'ו , ( והשווה עם המלחמה ( שם ח , ג , יא . ( ההבדלים בשימוש השמות הנרדפים גוי ועם יסודם בתולדות המלים בלבד . שימושו של השם גוי בסמיכות יחיד נדיר הוא במקרא ( יש' יח , ב , ז ! צפ' ב'ה . ( כאמור' גם ישראל נקרא גוי ( למשל שמ' יט'ו , ועוד , ( ורק כקיצור לשון מציין הריבוי גויים את אומות העולם' בניגוד לישראל ( למשל יואל ב'יז 1 יח' ל . כג ! תה' מד'יב . ( גם אותו מחבר הקורא לאומות העולם גויים מכנה את ישראל בשם גוי ( השווה למשל תה' לג'י , אל פס' יב . ( וטעו אותם החוקרים , האומרים שכל מקום שנאמר גויים הכוונה להוציא את ישראל . שימושה זה של המלה לא בא אלא לאחר תקופת המקרא מחמת ניגודם של רוב הגויי...
To the book