גדוד.

— חבורה של לוחמים סדירים או לא סדירים , ואף חבורת שוסים במשמע . השורש גדד מצוי בלשונות השמיות בהוראת חתך' גדע , וכן הוא משמש גם בעברית בפועל התגודד וגם בשם גדדת ( יר' מה'לז ) במשמעות שריטה בבשר' שהוא אחד ממנהגי האבל הנכריים . ומכאן נגזר גם השם גדוד במשמעות תלם , בקיע האדמה ( תה' 0 em וכנראה גם הכינוי גדוד לחטיבה צבאית יסודו במשמעות זו . ודומה לו הכינוי גונדא שבארמית המאוחרת ובערבית ^ - השם גדוד נמצא עתה גם בכתובת אזתוד הכנענית מקארא T 0- שנאמר שם ( קטע א , שוי : ( 15 אשם רעם בעל אגדדםכלומר אנשים רעים בעלי הגדודים , והכוונה לאויביו של אזתוד מלך דננים . הגדוד מתואר במקרא , ובייחוד בכתובים הדנים בתקופה שלפני מלכות דויד , כחבורת אנשים מזוינים העומדים בהנהגתו או בבריתו של ראש או שר . והם פושטים בארץ ונוגשים את האוכלוסים ובוזזים את השכנים , יריבי מנהיגם או אויבי ארצם . מעין גדוד כזה יש לראות בקיבוץ האנשים שהתלקטו סביב אבימלך ( שופ' ט ) וסביב יפתח ( שם יא ) ו ובזמן מאוחר יותר סביב דויד . לגדוד היו מצטרפים אנשים ריקים ( שם יא , ג , ( ריקים ופוחזים ( שם ט , ד , ( כלומר מחוסרי קרקע , ואליהם נתו...  To the book