גבול, הסגת גבול.

— העתקת הסימנים של תיחום השדות ממקומם , בערמה או בזרוע , כדי להכניס לרשותו של עושה המעשה חלק משדה חברו הסמוך לו . מעשה זה נחשב עבירה חמורה על המוסר החברתי . איסור הסגת גבול בא פעמיים בתורה : לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל וגו' ( דב' יט , יד ) , ארור מסיג גבול רעהו וגו' ( שם כז'יז . ( בדומה לשאר העבריינים שנמנו בפרשה שם , דרכו של מסיג גבול לעשות את מעשהו בסתר , באין רואה , ולפיכך איימה עליו התורה בארור ( ראב"ע , רשב"ם . ( גם הנביאים וגם ספרי החכמה מגנים את מסיגי הגבול . בהר ה , י , כתוב : היו שרי יהודה כמםיגי גבול , עליהם אשפוך כמים עברתי . ובמש' כב , כח , בא דיבור דומה לזה שבדב' יט' יד : אל תםג גבול עולם אשר עשו אבותיך . מן הלשון גבול עולם שנאמרה כאן וגם מן הלשון אשר גבלו ראשונים האמורה בדבי יט'יד , אנו למדים , שקביעת הגבולות היתה מוחזקת דבר קדום הקיים ועומד מדורי דורות' וכל פגיעה בה נחשבה לא רק מעשה עוול , אלא גם פגיעה במסורת האבות הקדמונים . במש' כג'י , נסמך מעשה הסגת גבול למעשה הירידה לנכסי יתומים : אל תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל תבוא ( ועי' להלן . ( ואולי זה טע...  To the book