גאלת שדה.

—לפי עקרון התורה , הגוזרת שארץ לא תמכר לצמיתות ( וי' כה'כג , ( המוכר שדה מאחוזתו מחמת עניו , אם לאחר זמן השיגה ידו , זכאי הוא לגאול את השדה , כלומר לפדותו מיד הקובה , ואינו חייב להחזיר לו את כל דמי המקח , אלא רואים את השדה כאילו נמכר למספר השנים שעד שנת היובל , ומנכים מדמי המקח את דמי השנים שהיה השדה בידי הקונה ( שם , פס' כו כז . ( אף גואלו של המוכר הקרוב אליו , כלומר , הקרוב אליו ביותר מבני משפחתו , זכאי לגאול את ממכרו ( וי' כה , כה . ( ולא הרי הגאולה על ידי הקרובים כהרי הגאולה על ידי המוכר עצמו , שהרי הגאולה על ידי המוכר אינה יכולה לבוא אלא לאחר שאכל הקונה את פירות השדה זמן מסוים , ואילו הגאולה על ידי קרובי המוכר אינה תלויה בזמן וטיבה דין קדימה , כעין דינא דבר מצרא שבתלמוד ( ב"מ קח , א ' ( כלומר שהגואל יכול לגאול את השדה מידי הקונה תיכף לקנייה או אף מידי קרובו בעל השדה המבקש למכרו והוא קודם לקופצימ אחרים , כי לו משפט הגאולה לקנות ( יר' לב , ז . ( מעשים של גאולה מיד בעל השדה עצמו נזכרים ביר' לב'ו ח , וברות ד , א יא . ירמיה קנה את השדה מיד חנמאל בן דודו עצמו , ולא מיד אחר שקנה מאת חנמא...  To the book