גאלת האשה.

— עי' יבום , יבם ויבמה ; נשואין ; רות . ספר . השופטים , הדנים על פי העדים ( במ' לה'ל , ( וביטויים מעין ינקם . יקם ( שמי כא'כ כא ) אינם אלא שרידים לשוניים קדומים שנשתנתה משמעותם , וכוונתם לומר שבית הדין גוזר את העונש והגואל רשאי , אך אינו חייב לקיים את פסק דינם של השופטים ( במי שם' פסי יט כא ; והשווה דב' יט , יא יב . ( אף קובע החוק המקראי שאם הרג ההורג בשוגג ולא במזיד , יצילו השופטים אותו מידי הגואל , ויושיבוהו באחת מערי המקלט ( במ' לה , ט ואילך ו דב' יט'א ואילך ! והשווה שמי כא'יג , ( כלומר שההורג בשוגג חייב גלות עד מות הכהן הגדול ( במ' שם , פס' כח , ( ורק אם הקדים הגולה ויצא מעיר מקלטו ורצח אותו גואל הדם , אין גואל הדם נחשב כרוצח . וכמשפט התורה כך משפט המלוכה , לאחר שנתארגנה t דויד מבטיח לאשה התקועית : חי ה' אם יפול משערת בנך ארצה ( שמ"ב יד , יא . ( וכיוצא בזה גם בעמים השכנים . באגדה הקדומה אנו מוצאים את המוטיב של נקמת הדם ( כך , למשל , בעלילה האוגריתית של בעל , נוקמת ענת את נקמת בעל אחיה , ובעלילת האוגריתית של דבאל רוצה פע'ת לנקום את נקמת אקהת אחיה , ( אבל בחוקים לא נגזר הדין אלא בבית...  To the book