בניה, בניהו.

— א ) בן יהוידע מקבצאל , אחד מגיבורי דויד ( שמ"ב כג'כ כג ו דה"א יא'כב כה . ( שלושה מעשים ממעשי גבורתו נזכרים בכתובים הנ"ל , ואלה הם : הכאת שני אריאל מואב ( ע"ע אריאל ) ו הכאת אריה בבור ביום שלג ; והכאת ענק מצרי . יש כמה צדדים של דמיון בין סיפור זה , בייחוד בצורתו שבדה"א , וביו הסיפור על הריגת גלית הפלשתי ; וגם הסיפור של עונהאת המצרי על דו קרב שלו בארץ ישראל יש בו דמיון כלשהו לכאן . כנראה מקורו של דמיון זה במסורת ספרותית לתיאור דו קרב . על מעלתו של בניה בתוך גיבורי דויד נאמר : ולו שם בשלושה הגבורים , מן השלושים נכבד , ואל השלושה לא בא , וישימהו דוד אל משמעתו ( שמ"ב שם , והשווה דה"א שם . ( מכלל הכתוב משמע , שלא היה בניהו אחד משלושת הגיבורים , ולפיכך הציעו רבים לגרום בפסי כב : ולו שם בשלושה , או : ולא שם בשלושים . אבל אין צורך בשום תיקון . ואפשר לפרש שהיה בניהו כל כך מפורסם שאף בין השלושה יצא לו שם אף על פי שלא הגיע למעלתם . בלשון דומה נאמר על אבישי שר השלושים ( שמ"ב כג'יט 1 דה"א יא'כא , ( ומכאן מקום להשערה , שגם בניה שימש זמן מה שר השלושים . הוראת התיבה משמעת סתומה , ואולי הכוונה לכרתי ו...  To the book