בל.

— ביש' מו'א ב , מרומזת התמוטטותה של בבל בתיאור נפילתם וגלותם של פסלי אלהיה : כרע בל קורם נבו וגו . ' בל ( באכדית , 56111 אדון ) הוא כינוי למרדך , האל הראשי בפנתיאון הבבלי ( וע"ע מרדך ) ן כך היו מכנים אותו הבבלים , כדרך שהיו מכנים בשם זה בתקופה הקודמת , השומרית , את אנליל , הגדול באלהי שומר . הנביא מתכוון להראות על הניגוד המובהק שבין אלילי בבל ובין ה' אלהי ישראל : פסלי האלילים , שלפני זמן מה היו נישאים בתהלוכות חגיגיות בכבוד ובפאר , עכשיו נעשו לטורח כבד על שכם עובדיהם הנסים לפני צבאות כורש הכובש . לעומת זאת , ם אלהי ישראל נושא וסובל את טורח עמו ומציל אותו ( שם פס' ד : ( ואני אסבול ואמלט . בנבואה על בבל שבס' ירמיה כתוב ( נ , ב : ( נלכדה בבל , הוביש בל , חת מרדך , הובישו עצביה , חתו גלוליה . אף כאן אין השמות בל ומרדך מכוונים לשני אלים , אלא באים בהק בלה זה לזה להורות על ראש הפנתיאון הבבלי , כשם שב המשך הפסוק השמות עצביה—אליליה מקבילים זה לזה . ולהלן ( נא'מד ) נאמר בלשון נופל על לשון : ופקדתי על בל בבבל , והוצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גויים , גם חומת בבל נפלה . שמה הרגיל של חומ...  To the book