ביתן.

— שם זה בא במגילת אסתר ככינוי לחלק מארמון מלכי פרס . בחצר גינת הביתן ערך אחשורוש את המשתה הגדול , משתה שבעת הימים לכל העם הנמצאים בשושן הבירה ( אם' א , ה . ( חדריה של אסתר היו סמוכים לגינה זו , שהרי מסופר שכשכעס המלך על המן בשעת המשתה שעשתה לו אסתר , קם בחמתו ויצא אל גינת הביתן , וממנה חזר אחר כך אל בית משתה היין . מכתובים אלו יוצא , שהיה הביתן מעין בית קטן העומד בתוך גני המלך . כפי הנראה המלה שאולה מאשורית ביתנ , ארמון , צורה מורחבת מן בית , באכדית בית . בארמנות מלכי פרם אשר נחשפו בפםרגדי ובפרםה ( פרספוליס ) נתגלו שרידי בניינים כאלה בתוך שטח הארמון המוקף חומה ; מלכי פרס בחרו צורה זו של ארמון מלוכה , המורכב מאולם לראיונות ( ע"ע אפרן ) וכמה ביתנים קטנים , במקום הבניינים הגדולים המורכבים מהרבה חצרות וחדרים , שהיו אהובים על מלכי בבל ואשור . £ ' . E . HERZFELD , Archaeological History of Iran , London 1935 , 27 ss מא " י  To the book