—עיר בעמק הירדן , בנחלת בני גד . היא נזכרת בשם בית נמרה בבמ' לב , לו , וביהו' יג'כז , ובשם נמרה בבמ' לב , ג . המקום ידוע כיישוב יהודי גם בימי הבית השני . אבסביוס ( אונ' . 44 שר . 48 116 שוי ( 16 אומר שהוא נמצא חמישה מילים צפונית מליויאס , היא בית הרם ( ע"ע ) הנזכרת על יד בית נמרה ביהו' יג'כז , ובשם בית הרן בבמ' לג'לו . השם העתיק נשמר בשמות ואדי נמרץ ותל נמךין , השוכנות כשמונה ק"מ מזרחה לירדן' ליד הכביש יריחו—א סלט . אבל החקירה הארכיאולוגית הוכיחה שבסביבה זו היו שלושה יישובים נפרדים בשלוש תקופות שונות : תל אל מסתח , שהיה מיושב בתקופת הברונזה הקדומה , תל בליבל , שהיה מיושב בתקופה הישראלית , תל נמרץ , שבו נמצאו שרידים מאוחרים בלבד . מכאן ברור , שמקומה של בית נמרה המקראית בתל בליבל , בקרבת תל נמרין . קליין , מחקרים ג , ואילך ! פרס , ארץ ישראל , אנצ . א , : 93-92 ( ושם ספרות ) N . GLUECK , BASOR 91 ( 1943 ) , 11—12
To the book