בית מרזח.

— ביטוי זה בא ביר' טז , ה : אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנוד להם . המלה מרזח בסמיכות באה בעמ' ו , ז : לכן עתה יגלו בראש גולים וסר מרזח סרוחים , ומתוך קשר הדברים ברור שהכוונה למשתה . בלשון המדרש משמשת המלה מרזח כלשון משתה וזבח . כך , למשל , בקוהלת רבה נזכר משתה נבל ( שמ"א כה , לו ) בשם מרזיחין , ובספרי במדבר קלא'ו , נאמר על בנות מואב שעשו לבני ישראל מרזיחין . על סמך זה פירשו כמה מפרשים בית מרזח בהוראת בית שתיית יין ושאר משקאות , ובהוראה זו נהוג הביטוי בלשון העברית בימינו . בכתובת פיניקית מאתונה כתוב : בים 4 למרזח , כלומר ביום הרביעי של חג המכונה בשם מרזח . בתעריף הקרבנות הפיניקיים ממרסיליה נזכר מרזח אלם , כלומר מרזח האלים . גם בכתובות תדמוריות נמצאת המלה מרזח בהוראה זו , ושם נזכרת גם המשרה של רבנות מרזחות , כלומר הנהלת המשתה ovfinooiaQ x ia ) ביוו נית . ( ובכתובת נבטית מדובר על מרזח עבדת אלהא . במפת מידבא רשום שם מקום , , ovfiaq B 7 ] T 0 / . mQ 0 ta / / y . ol Mai- כלומר ו בית מרזח ה ( מכונה ) גם מאיומם , והמלה כיאיומם מורה דווקא על טכס חג של שמחה שהיה נהוג בקרב עובדי האלילים ....  To the book