|
|
— אין מונח זה נמצא בספרי המקרא , וכפי הנראה לא היו בתקופה שלפני חורבן הבית הראשון מקומות מיוחדים לתפילה חוץ מן המקדשים ( השווה תפילתה של חנה בשילה [ שמ"א ב , א ואילך ] ותפילתו של חזקיהו בבית המקדש שבירושלים [ מל"ב יט'יד ואילך , יש' לז , יד ואילך . ([ דעתם של החוקרים שראו את יסודו הראשון של בית הכנסת בבית העם הנזכר ביר' לט'ח , מפוקפקת מאוד . לפי דעת רבים , והיא נראית נכונה ביותר , ראשיתו של בית הכנסת בתקופת גלות בבל , בזמן שהיו הגולים זקוקים לבית מועד , כדי לחזק את רוחם ולשמור על מסורת אבותיהם . מבבל התפשט המנהג והשתרש גם בארץ ; יש לשער כי בזמן התיקונים של עזרא ונחמיה מצאו המנהיגים בבתי הכנסת המקומיים אמצעי מצוין להחדיר את תורת ישראל אל בין העם . אבל בספרי המקרא אין רמז ברור לבתי כנסיות . ספק גדול הוא אם הלשון מקרא קודש , האמורה בעניין השבת והימים הטובים ( וי' כג . ב , ג , ועוד , ( כוונתה לאסיפות במקום מקודש הדומה לבית כנסת . בביטוי מועדי אל- הבא בתה' עד'ח , ראו כמה חוקרים , המייחסים מזמור זה לתקופת החשמונאים , רמז לבתי הכנסת , אבל עכשיו נראה יותר שהמזמור הוא קדום , ומועדי אל
To the book |
|
|