בזלת.

— סלע וולקאני שנתהווה מלבה בסיסית' שפרצה מלועו של וולקאן או מסרקים שבקרום הארץ . בזלת שבאה מק לוחי הלבה של הוולקאנים הניאוגניים ושל הוול קאנים והסדקים הפליםטוקניים מכמה שטחים גדולים בצפוני . של ארץ ישראל : בעמק יזרעאל , בגליל המזרחי , ובבקעת הירדן . בעבר הירדן יש שטחי בזלת נרחבים בגולן ובבשן , והם מתפשטים צפונה לעבר בקעת דמשק . והרחק מזרחה מעבר לבשן ולהרי חוורן . שטחי לבה בזלתית קטנים מפוזרים במואב ובאדום . מרובים מיני הבזלת שבארץ ישראל . הבזלת המצויה לרוב בארץ היא סלע בסיסי שחור , קשה וכבד 1 היא מורכבת בעיקר מפלשפטים פלגיוקלםיים ( אלבית , אנאורטית , ( ומכילה אחוז גדול של מגנזיום וברזל . מצויים בה מינרלים של אוליבין , אוגית , ה 1 רנבלנדה , מגנטית , קלצית , דיופסיד ואחרים . המין השכיח בגליל ובעבר הירדן היא הבזלת האוליבינית השחורה והקשה . יש בארץ מינים של בזלת , הם מיני הבזנית , שבהם הפלשפטים מוחלפים בפלשפטואידים ( נפילין , ליאוצית . ( בסביבות גבעת המורה מצויה בזלת נפילינית עדינת גרגרים וסמיכה מאוד וגובה שחור כהה . הבזלת בשולי עמק יזרעאל היא ברובה בזלת אוגיתית אוליבינית . טיבו של הנוף ת...  To the book