בוז.

— אי בנו השני של נחור לפי בר' כב'כא . הכוונה כנראה לאחד השבטים הארמיים . ביר' כה'כג , נזכר בוז עם דדן ותימא כאחד העמים העתידים לשתות את כוס חמת ה . ' בם' איוב נקרא אליהו ( א ) בן ברכאל בכינוי הבוזי . והשבעים שם מוסיפים : מארץ עוץ , על פי הכתוב בבר' כב'כא' המזכיר את עוץ כאחיו הגדול של בוז ( וע"ע אליהו' אליהוא ! בוזי . ( ספק הוא אם יש לזהות את מקום מושבו של בוז עם ארץ בז או בצ' שכבשה אסרחדון מלך אשור 676 ) לפסה"נ . ( ארץ זו מתוארת בתעודות אשוריות של אותה התקופה כארץ מלחה וצמאון , השורצת נחשים ועקרבים , אבל קשה לקבוע את מקו מה : יש משערים שמקומה בנג'ד , ואחרים אומרים שהיא במדבר השממה של פרם . ארץ בזו נזכרת כנראה באחת הת עודות של מארי , והכוונה לאחת הארצות השמיות המערביות בגלילות נהר פרת . ב ) אבי אחת המשפחות לשבט גד בעבר הירדן ( דה"א ה , יד . ( מוצאו של השם אינו ברור . טורטשינר , איוב , ; 378-377 ב . מייזלר , ציון יא ( תש"ו ; 16-1 , ( " , Norn , IPN , 232 ; STAMM , ANG , 255 1932 , 34 ss ., 57 ss . ; J OS . SCHWABE , AOF 9 ( 1933—5 ) , 59 ; BERG , Studien zur Geschichte Esarhaddons , Oh...  To the book