בדלח.

—נזכר בבר' ב' יב , על יד הזהב ואבן השהם בין החמרים הנמצאים בארץ החוילה , ועוד כבמי יא'ז : והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח . פירושים שונים ניתנו למלה זו . לפי הפירוש הרווח ברבים הבדולח הוא שרף בעל ריח טוב הנוטף מעץ בושם ( בדלתי באכדית , nwrpw ביוונית . ( לפי לעף הוא השרף של , modendron africanum Balsa- וו ; וא בעל צבעים שונים , פעמים צהוב אפור ופעמים אדמדם ופעמים ירקרק . לפי בודנהיימר הוא השרף של . Commifora opobalsamum הגדל בערב הד רומית המערבית ובארץ הסומאלים , והוא דומה לדבש , וצהוב כשעווה . בודנהיימר מוצא ראיה לכך בכתוב הנ"ל'המדמה את עין המן לעין הבדולח , והכוונה היא לפי דעתו לשינוי הצבע המקורי של המן שתחילתו הוא לבן ואחר כך הוא משתנה לצהוב חום . וזה דחוק . — לפי פירוש אחר הבדולח הוא אבן יקרה . וכך מתרגמים השבעים בבר' ב'יב 1 / 7 ars : ? ובבמ' יא , ז ו . xQi ' oroMni ; כנראה הסתמך המתרגם היווני על הסברה הפרשנית , שנמסרה לנו בב"ר טז , ב : את סבור כבדולח הזה של פטמים , יגיד עליו רעו ( אבן השוהם !( מה זה אבן טובה אף זה אבן טובה . לאחרונה הסכים קאסוטו לסברה זו , והוסיף שבשני הכתובים ה...  To the book