אשדת כתיב (אש דת קרי).

—ביטוי זה בא בדב' לג'ב . קביעת ניקודו וחלוקתו לשתי מלים בקרי יסודן בדעה שלפנינו כינוי לתורה . כך בת"א , וכך במאמרי חז"ל ( עיי למשל ברכי ו , א ; םב'א ) ובפירושי המקרא ההולכים בעקבותיהם . בשבעים : = ayyekoi מלאכים , אולי על פי דרוש אחר , מן אזגדא ( במנדעית אשגאנדא , ( היא מלה פרסית במשמעות מלאך , שליח מצווה בלשון חכמים , או מן "איש" שלוח ב"דת" המלך או האל . הקושי העיקרי בכל הפתרונות הללו הוא שהמלה דת היא פרסית מעיקרה ומשמשת בלשון המאוחרת בלבד ( אם' ועז , ( ' ואילו הכתוב הנידון סגנונו מעיד על קדמותו . הוצעו הצעות שונות לתיקון הנוסח . דילמן הציע לקרוא : אש ניק ] דת , או אש נלפי ] ד ' ת . בל הציע לקרוא : אשדת' במשמעות קרנים ( עי' חב' ג , ד , ( על פי הוראת שורש אשד בארמית . לדעת דליטש ואחרים : אשדת , ביטוי גיאוגרפי , " על פי אשדות הפסגה . לאחרונה הציע ניברג לראות במלה הנידונה שם מקום מסויים , בהקבלה לשעיר' פארן' רבבות קדש . הוא גורס אשרת = ) אשרד (< ומפרש : ארץ האלה אשרה ( השווה אשור' שם של אל ושל ארץ כאחת . ( אך זיהוי ממש למקום לא ניתן . « 3 T H . S . NYBBRG , ZDMG 92 ( 1938 ) , ? 20—344  To the book