ארנון, ארנן.

— נחל איתן , הגדול בנהרות ארץ ישראל אחר הירדן . מקורו בג'לבון , ובחלקו התחתון הוא י זורם בין קירות סלעים גבוהים עד שהוא משתפך אל ים המלח , סמוך לאמצע החוף המזרחי . שמו בערבית הוא ואדי אל מוג'יב . נחל ארנון נזכר כמה פעמים במקרא . אפשר שהביטוי הקשה "ואת הנחלים ארנון" ( במי כא , יד , ( מתכוון לארנון על יובליו , ויש סבורים שמן הראוי להפסיק שלא כטעמי המסורה , וכך יהיה שיעורו של הכתוב : ואת הנחלים' ארנון ואשד הנחלים וגוי . וגם אפשר שהמלה את כאן פירושה מעין מבוא , מלשון אתה ( טורטשינר . ( בבמ' כא'כו , מסופר על סיחון מלך האמורי , שנלחם במלך מואב הראשון , ולקח את ארצו מידו עד ארנון , ומאז היה נחל ארנון הגבול בין מואב ובין האמורי ( במי כא , יג ; כב , לו . ( לפי דב' ב , כד , עברו בני ישראל את הארנון כשבאו להילחם בםיחון , והכתוב מכוון כנראה לדעה , שנתנו בני עשו ובני מואב לישראל לעבור בגבולם ( שם פסי כט . ( ואולם לפי כתובים אחרים ( במי כ'יד כא ; כא , יג j שופ' יא , יח ) סבבו בני ישראל את ארץ אדום . ואת ארץ מואב , וחנו ממזרח לארץ מואב מעבר לארנון . אחרי מפלת סיחון היה הארנון הגבול בין ישראל ובין מוא...  To the book