|
|
— במשמעות כלי לשים בו את גופת המת נמצא שם זה במקרא רק פעם אחת : וימת יוסף ... ויחנטו אותו ויישם בארון במצרים ( ברי נ , כו . ( ודווקא במצרים היו נוהגים כבר בתקופת השושלת הראשונה לקבור את המתים בתוך ארונות . הארונות היו עשויים עץ , אבן או חרס , ומקושטים ציורים וכתובות . לארונות הקדומים צורת תיבה , אולם במחצית הראשונה של האלף השני לפםה"נ מוצאים אנו לראשונה ארונות בעלי מכסה בצורת גוף אדם ( אנתרו פואידיים . ( גם העמים השמיים תושבי קדמת אסיה השתמשו בארונות לקבורת מתיהם , אך מנהג זה לא היה כה שכיח בתוכם כמו במצרים . אמנם בעיר אור ( ע"ע ) נמצאו ארונות שייכים לתחילת האלף השלישי , ואפשר אף לסוף האלף הרביעי , אבל בעיר בבל לא נמצאו אלא ארונות מאוחרים , השייכים למאה השישית לפסה"נ . ובאשור' הארונות הקדומים ביותר' העשויים אבן בזלת , שנמצאו בקברות המלכים , שייכים למאה
To the book |
|
|