אסף.

— א ) בן ברכיהו ( דה"או , כד ; טו \ ז ) החוזה ( דה"ב כט , ל , ( שניבא "על ידי" המלך דויד ( דה"א כה , ב . ( היה אחד מן הלויים המשוררים שהשתתפו בטכס החגיגי של העלאת ארון הי לירושלים בימי דויד ( דה"א טו'טז יז . ( בכתוב זה בא אסף במקום השני אחר הימן , כמו ברשימת המשוררים ששירתו לפני משכן אהל מועד עד שבנה שלמה את בית המקדש ( דה"א ו'טז יז . ( רשימה זו מייחסת את הימן לקהת ( שם , יח כג , ( אבי משפחת הלויים החשובה ביותר , ואת אסף לגרשום ( שם כד כח , ( שחשיבותו מועטת מחשיבותו של קהת . כנגד זה ברשימת הלויים שנתן דויד לפני ארון ה' במשרתים ומשוררים קבועים ( דה"א טז'ד ז'לז ) נזכרים רק אסף ואחיו . ובפרק כה מייחד ס' דה"א לאסף את המקום בראש כבר בימי דויד . וכן נמנים בני אסף לפגי בני הימן בתיאור חנוכת בית המקדש ( דה"ב ה , יב . ( לפי רותשטיין מתיישבות סתירות אלו על סמך הכתוב בדה"א טז'מא'מב . הוא סובר שבימי דויד היו בני הימן הראשונים במשפחות המשוררים , ורק לאחר שנבנה בית המקדש עלו בני הימן וידותון לירושלים ונספחו שם לבני אסף , ומכאן ואילך תפסו את המקום הראשון . הכתובים המזכירים את אסף בראש מכוונים לפי דעה...  To the book