אסם.

— בית אגירה לתבואה . באוגריתית אסם , בארמית ובסורית אםנא . מקור המלה אינו ידוע . היא באה פעמיים במקרא ( דב' כח'ח ! מש' ג'י , ( ולד , נרדפים כגון : אוצר , בית חבר' ממגורה ( ע"ע . ( מתוך תבליטים מצריים ושרידי אסמים שנתגלו בחפירות יש ללמוד על צורת האסם . האסם המצויר על תבליט בקבר מתקופת השושלת השתים עשרה בבני חסן' במצרים העליונה , הוא בניין בלי דלת' סגור מכל עבריו , ורק שורת חלונות מתחת לגג משמשת לחידוש האוויר . טור של מדרגות חיצו ניות מוביל אל גג האסם , והפועלים עולים ויורדים בהן ושופכים את הבר דרך פתח קבוע בגג השטוח . יש להניח שהבניין היה עגול , שכן נמצאו במצרים כבר בתקופה שלפני שושלות המלכים תבניות חומר של אסמים עגולים . גם בתב ניות הללו נראים חלונות בגובה הקיר , וסולם חיצוני . אסמים מעין אלה מצוירים על תבליט מתקופת הממלכה המצרית החדשה ( ציור א . < ' שרידי אסמים נמצאו בכמה מקומות בארץ ישראל : ביריחו , בגזר , במגידו , בתל בית מרסם , בבית שמש ( מספר גדול של אסמים , ( בבית שאן , בתל ג'מה . בתל קסילה , ועוד . בכמה מהם נמצאו שרידי גרעיני תבואה . אלה שבתל בית מרסם , מראשית תקופת הברונזה הת...  To the book