אסיר, אסיר, אסור.

—המלה אסיר או אסור מורה בלשון המקרא : א ) על בן מדינה , שהרשות שמה אותו בבית הכלא ! ב ) על שבוי מלחמה . א ) בתורה מסופר פעמיים על נתינת פושע במשמר לפני שיצא דינו ( ויי כד'יב ; במי טו'לד . ( אפשר לשער' שנוהגים היו לאסור אנשים לצרכי חקירה גם כשהספק לא חל על דין הפשע , אלא על עצם העובדה של הפשע . כך מפרשים גונקל ואחרים גם את מאסר שר המשקים ושר האופים של מלך מצרים ( בר' מ . ( אבל אין הדבר ברור כל צרכו ! אולי הכוונה היא לאמור שהם היו כלואים בבתי עבודה . וגם בנוגע לסיפור על יוסף שניתן בבית הסוהר , מקום אשר אסירי המלך אסורים ( בר' לט'כ , ( אין ברור אם הכוונה שם למאסר לשם עונש או לשם עבודת כפייה . כנראה לא היה השלטון המצרי רגיל להחזיק פושעים זמן רב בבית הסוהר , אלא היה שולח אותם כעבור זמן קצר לעבודת כפייה במכרות או במקומות אחרים . אין זכר בתורה למאסר לשם עונש , כשם שאין לו זכר בחוקי ח'מורבי ובחוקי אשור . אך מתוך ספר ירמיה למדים אנו שבימי המלכים היו נותנים במאסר את הפושעים המדיניים או את החשודים מבחינה מדינית ( יר' לב'ב ג , י לז'טו טז'כא ; לח'ואילר . ( ב ) מצבם של שבויי המלחמה שווה היה בכל העול...  To the book