אסור והתר.

— ביטוי זה , השכיח בספרות שאחרי המקרא' אינו נמצא במקרא ( השם אסר אינו מורה אלא על נדר חיובי או שלילי . ( ואף הניגוד החריף בין מעשים מצווים , מותרים ואסורים , אינו בא לידי ביטוי בלשון המקרא . וכן , אין הלשון מבדילה בין ius ובין ; fas המלה משפט מורה פעמים רבות על מצוות דתיות ( למשל במ' ט , ג , ( ואין במקרא הבדל של תוכן בין מלה זו ובין ביטויים מעין חוקים , מצוות , עדות . ואף זו ראיה לכך , שהפרשיות החוקיות שבתורה אינן מבדילות על הרוב בין סוגי המצוות ( כדרך חוקי החתים , ושלא כמשנה , ( ובמקצתן פונות הן אל לב הקורא יותר מאשר ספרי המצוות של ח'מורבי וזאליבקוס . תפקידי המחוקק והמחנך מעורים זה בזה . גם המצוות במובן המצומצם של המלה , Gesetze ) בניגוד ( Gebote - 7 הכתובות בתורה ובם' יחזקאל , וכן אזהרות הנביאים ( ופרקים הרבה שבס' דברים בכלל , ( וגם מקצת הסיפורים , מעמידים לפני הקורא והשומע אידיאל אחיד : לא באו כולם אלא להתוות את דרכי החיים החיצוניים והפנימיים גם יחד . ואמנם ראו בצדק את אפייה העיקרי של חוקת התורה במזיגה זו , בקשר בל יינתק זה שבין הדת והמשפט . לפי תפיסת המקרא , לא ניתנו המצוות המעשיות...  To the book