אל תקרי.

— במקומות רבים בספרות התלמודית והמדרשית נדונים דברי המקרא על פי נוסחאות כגון : אל תקרא ( תקרי ... ( אלא' אל תהי קורא ... אלא ( על פי רוב רק בפסיקתא , ( אל תאמר ... אלא , או גם בחיוב : קרי ביה ( מדרש הגדול דברים , סגולה , 1118 בר"ר , אלבק , . ( 217 ואולם אין בה כלל בנוסחה כזאת , המציעה לכאורה קריאה או הגייה אחרת במקום נוסח המסורת שבספרים , משום ביקורת הנוסח . בעלי המימרות מקבלים את נוסח המסורת כנכון בכל מקום , אלא שחשבו , כי מותר וראוי הוא ללמוד מתוך האותיות של הכתוב עוד עניינים נוספים , אף אם עניינים אלו אינם נלמדים אלא על פי שינוי קל במבטא התנועות או בחילוף דק באותיות . ואין אף בנוסחה : אל תקרי ... אלא , כל שלילה לגבי הנוסח המסור , כפי שאפשר היה ללמוד ממבנה המשפט הפותח בשלילה ! אלא זאת צורת הדגשה לשונית בלבד , דוגמת ביטויים כגון : אינו אלא טועה , שאינם באים לשלול את יתר תכונותיו של המדובר . אולם , אם אין דרשות אלו באות לקבוע נוסח אחר כנכון , יש שדברי התרגומים הקדומים , בסטותם מנוסח המסורת , מיוסדים על דרשה כזאת ( השווה למשל את תרגום השבעים של קרבם , תה' מט'יב : , 01 xdq > 01 am & v לא...  To the book