אליל.

( באיוב יג'ד בכתיב חסר , אלל ; ביר' יד'יד אלול כתיב , אליל קרי — . ( מלה זו באה במקרא בשתי הוראות . א ) ההוראה הראשונה היא שווא , הבל , או כיוצא בזה , והיא נמצאת בכתובים . אלה : ירי יד , יד : חזון שקר וקסם ואליל ! זכ' יא'יז : הוי רועי האליל ! איוב יג , ד : אולם אתם טופלי שקר , רופאי אליל כלכם . אמנם יש מפקפקים בדבר הנוסח של כל אחד מהפסוקים האלה ( ביר' יד'יד' מנסחים רוב המפרשים וקסם אליל ; בזכ' יא'יז , יש לגרוס אולי רועה אוילי או כיוצא בזה ; ובאיוב יג , ד , גורסים השבעים כנראה און במקום אליל : ( ואולם אין פקפוקים אלו מבוססים כל צרכם , ואין בכוחם לערער את יסוד הפירוש הנ"ל של המלה , המקבילה למלה שקר בכתובים הנ"ל שבס' ירמיה ובם' איוב . והשווה בז סירא יא , ג : אליל בעוף דבורה . המלה נגזרת כנראה מן השורש אלל , או מן אל , מלית השלילה' כלומר : דבר בטל , תפל . אפשר להשוות גם את המלה הארמית אלל , שפירושה חלש' תפל , עני , ואת המונח אלל בלשון המשנה , שפירושו בשר נימוח ( חול' ט , א : טהר' א'ד ; נ"א אליל . ( המלה האוגריתית אלל אינה עניין לכאן . ב ) ההוראה השנייה היא : אלהי אומות העולם . על מקורה של ...  To the book