אלדד.

—עליו ועל מידד מסופר ( במי יא'כו כט ) שהיו בכתובים , כלומר נבחרו מבין זקני ישראל והיו רשומים בכתב להתייצב עם משה באהל מועד , כדי שיאציל עליהם הי מרוחו של משה וישאו אתו במשא העם . אלדד ומידד נשארו במחנה ולא היו בין הזקנים שיצאו האהלה' אבל רוח ה' נחה עליהם ויתנבאו במחנה . הדבר נודע למשה , ומשרתו יהושע בן נון ביקש לכלאם , בקנאתו לרבו , אולם משה השיב לו : ומי יתן כל עם ה' נביאים . וע"ע זקן , זקנים . . 11 , O . SEESEMANN , Die Aeltesten im AT , 1895 , 11 s הוראת השם אלדד היא לפי נות ואחרים : האל אהב ( עבר של השורש דוד = אהב . ( אבל נראה יותר , שדד נרדף לדוד , ומשמעו ידיד , משורש קרוב לו . כמרכיב שמות פרטיים שמיים מערביים בא היסוד דד אף בתעודות מצריות מימי הממלכה התיכונה : ח'בדד , ח'בדדם ( גרדינר פיט , ( וכן בתעודות האב  To the book