אכילה.

— מנהגי האכילה של קיבוץ אנושי תלויים בהתפתחותה של החברה , במצבה הכלכלי , באמונות ודעות , בהרגלים ונימוסים . כל אלה משפיעים לא רק על טיב המאכלים והמשקאות ודרכי התקנתם , אלא גם על דרכי התכוננותם של בני החברה הזאת לפני האכילה ועל ההתנהגות בשעת האכילה ואחריה . על הקשר שבין אכילת הבשר ובין טכסים דתיים מסוימים ע"ע בשר ; קרבן ; והשווה שמ"א ט , יג : כי לא יאכל העם עד בואו { של הנביא , [ כי הוא יברך הזבח , אחרי כן יאכלו הקרואים ( עיין גם שמי יג . (\ אבל ברגיל היה הבשר עולה על שולחנו של אדם בינוני רק בימי חג ומועד , או בשעת קבלת פנים של אורח נכבד ( בר' יח'ז ח , ( או בסעודות משפחה מיוחדות . אכן מצוי היה הבשר בכל יום על שולחן מלכים ( מל"א ה , ג . ( המאכלים הרגילים היו : לחם ( חמץ או מצה , ( קלי , ירקות ופירות לחים ויבשים , חלב , גבינה וחמאה ( בר' יח'ה ח ; יט , ג r > , r ' W s ; m כה'יח ; מש' כז'כז . ( הלחם היה אבי אבות המאכלים והיין ראש למשקאות ( בר' יד'יח : ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין , השווה גם יהו' ט'יב יג ; שופ' יט , יט ! שמ"א כה'יח , ( ולא לחינם נקראה סתם סעודה לחם , בעוד שבערבית מורה ...  To the book