איש.

— השם איש בא במקרא ככינוי לגבר בניגוד לאשר . ( שמי כא'כח כט , ( למבוגר בניגוד לילד או לנער ( שם , בניגוד לפס' לא ; שופ' ח'כ כא , ( ליחיד בניגוד לכלל ( בר' לט , יא ) או ליתר היחידים ( שם מא'יא , ( לבן אדם בניגוד למצויים שהם למעלה ממנו , האלהים והמלאכים ( במי כג'יט ) וליצורים שהם למטה ממנו , כגון בעלי החיים ( שמי יא'ז . ( אף מלאך נקרא איש כשהוא מופיע בדמות אדם ( שופ' יג'ו ; יח'ט'יב ואילך . ( מקביל לאיש השם אשה , היא הנקבה בניגוד לזכר , המבוגרת בניגוד לילדה ( עי ' למעלה , ( האחת בניגוד לרבות ולכלל ( עמי ד'ג ירי ט'יט . ( אמנם אין שני השמות איש ואשה בני מקור אחד ( איש נגזר אולי משורש אוש , ואשה משורש אנש = אנת , ( ' אבל החוש הלשוני העברי קשר אותם זה בזה , ומכאן מדרש השמות שבבר' ב , כג : לזאת יקרא אשר . כי מאיש לקחה זאת . מקור צורות אנשים ונשים כנראה קרוב אל השם אנוש ( הריבוי אישים נדיר ובא רק בדברי שירה . ( בביטויים מעין איש ואשתו , או פלוני איש פלונית , או פלונית אשת פלוני , וכיוצא באלה ( אישי , אשתי , האיש ועוד ) מורים השמות איש ואשה על זיווג וברית נישואין שבין הבעל וזוגתו . וכן בא הביט...  To the book