|
|
— זכר בכבשים ( בריבוי : אילים . ( הוא נזכר פעמים רבות במקרא , ולרוב כבהמה שמקריבים אותה קרבן ( כבר בימי האבות' ברי טו'ט ; כב'יג ; וכן בחוקי הקרבנות שבתורה ובם' יחזקאל . ( מכסה המשכן היה עשוי עורות אילים מאדמים , זאת אומרת אולי מעבדים עד כדי היות להם צבע אדום ( שמי כו \ ד ; והשווה גם ^ ו , " עור בערבית . ( קרני האיל היו משמשים להחזקת שמן ' ( שמ"א טז'א , ( ובעיקר להתקנת שופרות ( שמ' יט , יג ; יהר ו , ד , ר"ה טז , א , וע"ע יובל . ( האיל שבחזון דניאל ( ח , ג ) הוא סמל לאחת המלכויות ( ע"ע דניאל . ( בלוחות הקרבנות של הכנענים בא יבל ( ע"ע יבל ) במקום איל . אבל בכתבי אוגרית נזכרים האילים בין הבהמות שהיו עולות על שולחנות האלים . מתוד הכתובים ( במ' ז , טו : איל אחד כבש אחד בן שנתו , ועוד ) העלו חז"ל כלל : כבשים בני שנה ואילים בני שתים ( פרה א , ג , ( וביתר דיוק : בן שלושה עשר חודש ויום אחד , הרי זה איל ( שם . ( אולם על סמך הכתוב : ואילי צאנך לא אכלתי ( בר' לא'לח ) אמרו : איל בן יומו קרוי איל ( ב"ק סה , ב . ( פסוק זה מתבאר לפי טורטשינר על פי המנהג שנהגו גם בבבל , שהאילים היו עיקר שכרם של רועי הצא...
To the book |
|
|