אחו.

—שם זה נמצא בבר'מא'ב : ותרעינה באחו , ובאיוב ח , יא : היגאה גומא בלא בצר . ישגא אחו בלי מים- לפי רש"י וראב"ע אין גם אחים בהו' יג , טו , אלא ריבוי של אחו . בברי אין השבעים מתרגמים את המלה אחו , אלא כותבים : , ev TQ Wtt אולי על סמך ההנחה , שמלה מצרית היא . באיוב מתרגמים , fiomonov כלומר , מין צמח הגדל בביצה . ת"א : אחוא , היינו חלפא , או צמחי ביצה בכלל ; ת"י בבר : ' גומיא היינו גמא , ובאיוב : ערקא , כלומר עשב ביצה ( קנה ובצד . באיוב מ , כא , מתורגם : קניא וערקא . ( היירונימוס בבר' , locis palustdbus in כלומר : במקומות ביצה , ובאיוב , carectum היינו מקום המגדל צמחי ביצה וחלפא . בפירושו ליש' יט , ז , הוא אומר , ששמע מפי מצרים כי בשפתם ייקרא כל צמח ביצה . pi-achi רש"י סבור , כי אחו הוא אגם , כלומר מקום דשא , כבלשון התלמוד . הרמב"ן חולק עליו ואומר כי אחו הוא עשב . הראב"ע : יש אומרים עמק שבו צמחים , ויש אומרים שם צמח . החוקרים החדשים נוטים לחשוב , שהמלה אחו שאולה ממצרית ( אח' כלומר : שדה , טיט הנילוס ) או מאכדית ( אח ( ' בהוראת ' שפת הנהר . הזיהויים שהוצעו עם מיני צמחים מסוימים אין להם על מד ...  To the book